בהתאם להחלטת ועדת הכלכלה, מתאריך 4/11/13, בעניין תקנה 580, יצאה הנחיה חדשה מהמחלקה המשפטית במשרד התחבורה, על פיה החל מקבלת ההודעה, על מנהל תחום קציני בטיחות מוטלת חובה לבדוק כל התקשרות חדשה ביחס לאופן ההעסקה שתהיה ישירה ולחייב את המעסיק ביחסי עובד מעביד ולא באמצעות משרד עצמאי, למעט חוק מוביל.

ההחלטה יוצרת הכתבת אופן ניהול חברות ושלילת כל צורות ההעסקה שאינן העסקה ישירה, תוך פגיעה חמורה בחופש העיסוק, זכות הקניין, חופש החוזים והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק הפרטי לבחור את מודל העסקה המתאים לו.

משמעותה של ההחלטה היא התערבות פסולה במבנה התעסוקה של העסקים במדינה, ושלילה שלא כדין של זכות יסוד חוקתית, חופש הניהול העסקי וכפיית יחסי עובד-מעסיק.

נדרשת תכלית ראויה להתערב 
סעיף 3 לחוק-יסוד חופש העיסוק, פורש בפסיקה כזכות ליהנות מחופש ההתקשרות ועיצוב החוזה. עיצוב מבנה התעסוקה הוא מזכויות היסוד של כל בעל עסק. עסק חייב שתהיה בידיו את היכולת להתאים את מבנה התעסוקה שלו לצרכיו ולתקניו.

לפי סעיף 4 לחוק, אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. הפגיעה בזכויות האדם, צריכה להיקבע בחוק הקובע את ההסדרים הראשוניים ואין להסתפק בהסמכתה הפורמלית של הרשות המבצעת למעשי חקיקה.

בראיה רוחבית של הנושא ניתן להבחין בפגיעה במספר היבטים:

אפליה באמצעות החרגת ענף יוצרת פגיעה בזכויות יסוד
ההחרגה יוצרת פגיעה בשוויון בקרב המעסיקים ובקרב קציני בטיחות עצמאים. מצב בו ניתנת העדפה לשכירים על פני עצמאים, מבלי שיש לכך כל הצדקה מהווה אפליה. כמו כן, אפליה זו אינה חוקית, מכיוון שהיא מחייבת וכופה על הארגון העסקי העסקה ישירה. הכתבת דרך ההתקשרות, המהווה התערבות ביחסי העבודה, היא בגדר פגיעה בחופש העיסוק וזכות העל של חופש ההתקשרות וחופש בחירת תבנית ההעסקה.

חובת מינוי
המחוקק קבע חובת מינוי במספר רב של ענפים. המחוקק מחייב ארגונים / חברות במינוי בעלי תפקיד בתחומים שונים ומגוונים, ללא התערבות באופן העסקה. כדוגמת: חובת מינוי מבקר פנים, מנהל עבודה, רואה חשבון, ממונה בטיחות בעבודה ועוד, בהתאם לרלוונטיות של הארגון. כל אחד מבעלי התפקיד, ממונה ומחויב לבצע את תפקידו בצורה מקצועית, וזאת למרות שאין כל התייחסות לאופן ההעסקה של בעל התפקיד.

הייתכן וכל בעלי התפקיד הללו מסוגלים לבצע את תפקידם במקצועיות, גם אם אינם מועסקים באופן ישיר ורק קצין הבטיחות בתעבורה נדרש להיות מועסק באופן ישיר?

יחסי עובד מעביד מול מספר מעסיקים
לחופש העיסוק גם היבט כלכלי. הוא מיועד להגן על יכולתם של בני-האדם למצוא את פרנסתם.

חלק מבעלי התפקיד נדרשים לתפקיד בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה. לצורך העניין מינוי קצין בטיחות ניתן לעיתים בהיקף של יום בשבוע, קרי שישית משרה.

הייתכן והמחוקק מחייב בעל מקצוע להיות שכיר בשישה ארגונים שונים במקביל?
המורכבות בתיאום המס שיצטרך לעשות קצין הבטיחות עשוי לפגוע הן בעובד והן במעביד.  חמור מכך קושי באיוש של משרות שכאלו עשוי להשפיע לרעה על רמת הבטיחות בחברות אלו.

לאחרונה נפסלה הצעת החוק לחייב משרדי ממשלה בהעסקה ישירה. זו נפסלה עקב חוסר יכולת ליישם זאת בגופים ממשלתיים. הייתכן ומה שלא ניתן לבצע במגזר הציבורי ניתן לחייב במגזר הפרטי?

אז מה צפוי לנו בתאריך  2.2.14? האם יבוטל המינוי של כל קציני הבטיחות שאינם בהעסקה ישירה?

האם המעסיקים יסתכנו בהפרה של התקנה ויחויבו בהשבה וקיזוז רטרואקטיבית של כספים רבים אחרי שנקבע שקצין הבטיחות עובד שכיר?

מהאמור לעיל, ההחלטה אינה סבירה ואף אינה חוקתית. היא מהווה פגיעה ישירה באוטונומיה של חופש הניהול העסקי וחמור מכך פגיעה ישירה בכל מעמד העצמאיים בישראל.